במסגרת הליך הגירושין מתבצעת חלוקה של הרכוש; החלטה לגבי משמורת על הילדים והחלטה לגבי המזונות. אמנם בני הזוג מתגרשים אך עדיין באחריותם לדאוג לילדים ולהשתתף בכלכלתם. בדרך כלל תשלום המזונות נקבע עבור הגבר וזהו תשלום חודשי אשר נועד לממן את צרכיו של הילד. תשלום דמי המזונות נועד על מנת להבטיח את כל צרכי הקיום והרווחה של הילדים; האחריות לשלומם של הילדים חלה גם במקרה של פירוק התא המשפחתי.
מזונות במשפט העברי
דיני המזונות בישראל נובעים מהמשפט העברי ותקפים לגבי זוגות יהודים המתגרשים; באופן דומה מתגרשים ממוצא מוסלמי מתבצעים לפי הדין המוסלמי.
ישנה הפרדה בין שני סוגי מזונות – תשלום מזונות לצרכים הכרחיים ותשלום מזונות מדין צדקה. הצרכים ההכרחיים הם כל מה שדרוש לקיומם הבסיסי של הילדים ולתוך זה נכנסים: מזון, ביגוד, דיור, הוצאות רפואיות, חינוך כולל גן ילדים והוצאות טיפול בילדים קטנים. צרכים מדין צדקה הם הוצאות שאינן נחשבות לחיוניות וביניהן נמצא: תשלומים לחוגי העשרה, מעונות יום, בילויים וטיולים.
המשפט העברי מחלק את הילדים לקבוצות גיל אשר על כל אחת מהן חל דין קצת שונה. בקבוצה הראשונה של ילדים עד גיל 6 על משלם המזונות לשאת בכל ההוצאות ללא יוצא דופן. צרכי הילדים קודמים לצרכיו. בקבוצת הגילאים של 6-15 נדרשת השתתפות שווה של שני בני הזוג בתשלומים מדין צדקה. בגילאים 15-18 כל תשלומי המזונות הן בגדר דין צדקה ושני בני הזוג נושאים בהוצאות באופן יחסי להכנסתם. מקרה מעניין הוא תקופת השירות הצבאי; על פי החוק הישראלי (לא הדין העברי) חלה החובה לתשלום שליש מהסכום שהיה נהוג לשלם לפני הגיוס.
שימו לב שהחוק הישראלי גם מגדיר תשלום מינימום של מזונות אשר נכון לזמן כתיבת שורות אלו עומד על 1250 שקלים לילד. אך במקרה שמדובר במספר ילדים החישוב קצת יותר מורכב ואינו מכפלה של מספר הילדים בסכום המינימום.
מזונות אישה
לצד תשלומי המזונות עבור הילדים קיים גם המושג של מזונות אישה אך אלו הם תשלומי מזונות אותן יש לשלם במקרה שבני הזוג נפרדו אך עדיין נשואים. כלומר גם אם בני הזוג נמצאים בתהליך גירושים על הגבר לשלם מזונות אישה אשר נועדו לשמר את רמת החיים לה האישה הורגלה במהלך חיי הנישואין.