הילדים שלנו הם הדבר החשוב ביותר שיש לנו בחיים. באופן טבעי אנו דואגים להם וגם אוהבים לפנק אותם. אין שום דבר רע בלהראות לילדים אהבה ולדאוג להם אך לפעמים אנו מגיעים למצב של פינוק יתר. קשה לצייר קו ברור המבדיל בין רמה סבירה של הרעפת אהבה על הילד לבין פינוק יתר. לפעמים אנו כהורים לא מסוגלים לזהות את הטעויות שאנו עושים בחינוך הילדים.
פינוק יתר מתבטא בדרך כלל בותרנות מרובה וניסיון לרצות כל דרישה של הילד. הילד רוצה שיקנו לו, קונים לו; הילד רוצה שיביאו לו, מביאים לו… אנו כהורים בהחלט צריכים לדאוג לילדים. באופן טבעי הילדים הם נחותים יחסית אלינו. סליחה על השימוש במילה נחותים, אך הכוונה היא שיכולתיהם של הילדים הן נמוכות יותר מיכולותיהם של ההורים בשל גילם הצעיר. תפקיד ההורה הוא לפצות על אותה הנחיתות של הילד אך יש להיזהר ממצבים שהיחס מצד ההורים ימנע מהילד להתמודד עם העולם בצורה עצמאית. אפשר להגיד פעולות כפינוק כאשר ההורים מצבעים עבור הילדים פעולות שהילדים יכולים לבצע לבד.
לא קל לעמוד בפני הילדים כאשר הם בוכים וצועקים ולכן הורים רבים הרוצים להימנע ממצבים אלו או פשוט להחזיר את השקט הביתה מבצעים פעולות עבור הילדים. מצבים אלו הם אינם מצבים בריאים ועלולים במהרה לגרום להורים לוותר על העמדת דרישות בפני הילדים על מנת להימנע ממצבי עימות. ההורים מתחילים לוותר על דרישות בסיסיות כמו לשים את הדברם במקום, לסדר את החדר ועוד.
מצבי פינוק קיצוניים פוגעים בילדים בצורה הרבה יותר עמוקה ממה שאתם חושבים. כבר הזכרנו את הפגיעה בעצמאות הילדים, הרי אתם מרגילים אותם שהכל תעשו עבורם. אך הבעיה היא הרבה יותר קשה עם השלכות ארוכות טווח. ילדים מפונקים יוצרים אכזבה ותסכול אצל ההורים. בסופו של דבר אותו תסכול של ההורים יבוא לידי ביטוי במריבות וכל מיני הערות אשר בסופו של דבר יפגעו בדימוי העצמי של הילדים ויחסיהם עם ההורים. לכאורה ההורים רוצים לטפל את הילדים אך בסופו של דבר זה חוזר אליהם כבומרנג. ילדים מפונקים עלולים להפוך למבוגרים החושבים שכל העולם סובב סביבים, אך כאשר הם מגלים שזו לא המציאות הם מתקשים להתמודד עם זה וחווים הרבה מאוד תסכולים.